נטע ריסקין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נטע ריסקין
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 28 באוקטובר 1976 (בת 47)
אחוזת בית, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק שחקנית, כתבת
פרסים והוקרה פרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה 2015 (שחקנית הטובה ביותר בסדרת דרמה – "שטיסל")
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נטע ריסקין (נולדה ב-28 באוקטובר 1976) היא שחקנית טלוויזיה וקולנוע ישראלית; זוכת פרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה לשנת 2015 לשחקנית הטובה ביותר בסדרת דרמה, על תפקידה ב"שטיסל".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריסקין נולדה וגדלה בצפון תל אביב.[1] היא בתם של האדריכל ניצול השואה[2] שעלה מליטא[3] אריק ריסקין, ושל האדריכלית הצברית יעל ריסקין,[1] שהתגרשו כשהייתה בת 13. היא נכדתו של האדריכל אשר גליברמן שעלה מבלארוס.[1] אחותה הצעירה היא צלמת עיתונות, גוני ריסקין.

בנעוריה, למדה בתחילה בתיכון עירוני ה' שבעיר הולדתה, ולאחר מכן עברה ללמוד במגמת קולנוע של בית הספר התיכון אלון רמת השרון. היא נשרה בטרם עת מלימודיה התיכוניים, אך סיפרה כי השלימה בגרויות מאוחר יותר.[1]

ריסקין לא-שירתה בצה"ל.[4][1]

ב-1999, כשהייתה בת 23, תועדה בתוכנית הדוקומנטרית של תמיר קמחי "אופטימיות קוסמית".[1]

בשנים 20002003 התגוררה בברלין. שם, החלה לכתוב רומן שלא-הושלם בסופו של דבר.[5][1] לאחר שובה לישראל, עבדה ריסקין במשך תקופה ככתבת במוסף "סופשבוע" של "מעריב".[1]

ב-2006 השתתפה בסדרת הדרמה "לא הבטחתי לך" בתור ענת.

ב-2007 זכתה בפרס השחקנית עבור משחקה בסרט "בום בוי" שנכתב ובוים על ידי בועז לביא במסגרת פרויקט סרטים של 48 שעות בתל אביב. בשנה זו גילמה גם את נועה, התפקיד הראשי במיני-סדרה זוכת פרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה "להוציא את הכלב" תפקיד זה הביא לפרסומה בקרב הציבור הרב.[1] ב-2008 גילמה את שירה רואה בעונה השנייה של סדרת הדרמה הקומית "אולי הפעם". ב-2009 גילמה את נטע שדה במיני-סדרה "מה שנחוץ לרווק", עיבוד של עירית לינור לספר "גאווה ודעה קדומה" מאת ג'יין אוסטן. ב-2012 גילמה את נטליה "נטשה" גורדין/נתי גנות, אחותו של אייל גורדין אותו גילם רן דנקר בסדרה "תא גורדין" מבית yes.

ב-2013 גילמה, לצד זהר שטראוס, את גיטל "גיטי" וייס, אם חרדית לחמישה שבעלה נעלם, בסדרת הדרמה "שטיסל" מבית yes. ריסקין הייתה מועמדת על תפקיד זה בעונה הראשונה לפרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה לשנת 2013 בקטגוריית השחקנית הטובה ביותר בסדרת דרמה/ מיני סדרה/ סדרת ילדים ונוער במקביל לעמיתתה לסדרה איילת זורר. "שטיסל" זכתה בפרס ב-12 קטגוריות.[6][7] בשנת 2015 שיחקה בסדרה הקומדיה הרומנטית "החדש של עומרי גורדון" בערוץ 2 של קשת. לאחר מכן, השתתפה בעונה השנייה של "שטיסל" ועל תפקידה בעונה זאת זכתה בפרס האקדמיה ל"שחקנית הטובה ביותר בסדרת דרמה", כשבמקביל, הייתה מועמדת באותה שנה לפרס לשחקנית הטובה ביותר בסדרה קומית, על תפקידה ב"החדש של עומרי גורדון".[8] היא השתתפה באותה שנה גם בסרט הגרמני זוכה הפרסים "בכל מקום אחר" (Anderswo) (גר') של אסתר עמרמי בתפקיד הראשי, ובסרט הדרמה הישראלי-אמריקאי "סיפור על אהבה וחושך" בבימויה ובכיכובה של נטלי פורטמן, בו שימשה גם כיועצת תסריט ושפה לפורטמן. היא גם השתתפה בסדרת הטלוויזיה הגרמנית, "שרה שטיין" (בגרמנית: Der Tel-Aviv-Krimi – 'מותחן הפשע התל אביבי'), שעלתה לשידור ב-2016.

ב-2017 עלה לאקרנים סרט הדרמה-הרומנטי הנועז "געגוע", בכיכובה של רסקין ובכיכובו של שי אביבי, על פי תסריט שכתב שבי גביזון וכן בבימויו.

בנוסף ב-2017, גילמה את שרונה בסרט "להציל את נטע" של ניר ברגמן, שיחקה בסרט האמריקאי-ישראלי "נורמן" ששל יוסף סידר, ו"פרשת דמשק" של דן זליק ברק, בהם שיחקה. באותה שנה הופיעה בתפקיד הראשי בסרטו של ערן ריקליס "מסתור".

ב-2018 השתתפה בעונה השנייה של הסדרה "כפולים" בתפקיד ענת קדמי, ובעונה השנייה של "איש חשוב מאוד" בתור אלי שיין.

ב-2019 השתתפה במיני-סדרה הביוגרפית הצרפתית דוברת-האנגלית "אלי", על אודות המרגל הישראלי אלי כהן.

בשנת 2023 שיחקה בסדרה "איסט סייד" בתור אסתי.

במהלך השנים, ריסקין השתתפה בין השאר גם בשלל קמפיינים ופרסומות לטלוויזיה הישראלית,[1] וביניהן לוויזה, בזק בינלאומי, ביטוח ישיר, אחת מתשע, שוקולד פרה, סלקום, וסנפרוסט.

בשנות העשרים לחייה, נישאה ריסקין, אך כעבור זמן מה, התגרשה.[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הקודמת:
2014אלמה דישי (איש חשוב מאוד)
פרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה – השחקנית הטובה ביותר בסדרת דרמה
2015 – נטע ריסקין (שטיסל)
הבא:
2016בת חן סבג (מטומטמת)